שמן אתרי ציטרונלה סיטונאי בתפזורת 100% שמן ציטרונלה טבעי טהור לדוחה יתושים
במשך מאות שנים, שמן ציטרונלה שימש כתרופה טבעית וכמרכיב במטבח האסייתי. באסיה, שמן אתרי ציטרונלה משמש לעתים קרובות כמרכיב דוחה חרקים שאינו רעיל. ציטרונלה שימשה גם להוספת ריח לסבונים, חומרי ניקוי, נרות ריחניים ואפילו למוצרי קוסמטיקה.
שמן אתרי ציטרונלה מופק באמצעות זיקוק קיטור של עלי וגבעולי הציטרונלה. שיטת מיצוי זו היא הדרך היעילה ביותר ללכוד את "המהות" של הצמח ועוזרת ליתרונותיו לזרוח החוצה.
עובדות מעניינות –
- מקור המילה ציטרונלה הוא בצרפתית שמתורגמת ל"מליסה".
- הצימבופוגון נרדוס, הידוע גם בשם עשב ציטרונלה, הוא מין פולש, מה שאומר שברגע שהוא גדל על היבשה, הוא הופך אותו לפגוע באוכל. ומכיוון שהוא לא טעים, לא ניתן לאכול אותו; אפילו בקר גוועים ברעב על אדמה שיש בה שפע של עשב ציטרונלה.
- שמנים אתריים של ציטרונלה ולימונית גראס הם שני שמנים שונים המופקים משני צמחים שונים השייכים לאותה משפחה.
- אחד השימושים הייחודיים של שמן ציטרונלה הוא השימוש בו בבלימת נביחות מטרידות אצל כלבים. מאלפי כלבים משתמשים בתרסיס השמן כדי לשלוט בבעיות נביחות של כלבים.
שמן ציטרונלה נמצא בשימוש מזה מאות שנים בסרי לנקה, אינדונזיה וסין. הוא שימש בשל ניחוחו וכדוחה חרקים. ישנם שני זנים של ציטרונלה - שמן ג'אווה של ציטרונלה ושמן ציטרונלה ציילון. המרכיבים בשני השמנים דומים, אך הרכבם משתנה. הציטרונלל בזן הציילון הוא 15%, בעוד שבזן ג'אווה הוא 45%. באופן דומה, גרניול הוא 20% ו-24% בהתאמה בזני ציילון וג'אווה. לפיכך, זן הג'אווה נחשב לעדיף, שכן יש לו גם ארומה לימונית רעננה יותר; בעוד שלזן השני יש ארומה עצי עם ניחוח הדרים.





