שמן אתרי רוזמרין טיפוח עור שמן תמצית שמן תמצית שיער חומר גלם קוסמטי
רוזמרין הוא עשב ריחני שמקורו בים התיכון ומקבל את שמו מהמילים הלטיניות "ros" (טל) ו-"marinus" (ים), שפירושם "טל הים". הוא גדל גם באנגליה, מקסיקו, ארה"ב וצפון אפריקה, כלומר במרוקו. הידוע בניחוח הייחודי שלו המאופיין בניחוח ממריץ, ירוק עד, דמוי הדר, עשבוני, שמן אתרי רוזמרין מופק מעשב התיבול הארומטיRosmarinus Officinalis,צמח השייך למשפחת הנענע, הכוללת בזיליקום, לבנדר, הדס ומרווה. גם המראה שלו דומה ללוונדר עם מחטי אורן שטוחות בעלות זכר קל של כסף.
מבחינה היסטורית, רוזמרין נחשבה לקדושה על ידי היוונים, המצרים, העברים והרומאים הקדמונים, והיא שימשה למטרות רבות. היוונים לבשו זרי רוזמרין סביב ראשיהם בזמן הלימודים, שכן האמינו שזה משפר את הזיכרון, וגם היוונים והרומאים השתמשו ברוזמרין כמעט בכל הפסטיבלים והטקסים הדתיים, כולל חתונות, כתזכורת לחיים ולמוות. בים התיכון, עלי רוזמרין ושמן רוזמריןהיו בשימוש פופולרי לצורכי הכנה קולינרית, בעוד שבמצרים השתמשו בצמח, כמו גם בתמציות שלו, לקטורת. בימי הביניים, האמינו שרוזמרין מסוגלת להרחיק רוחות רעות ולמנוע את התפרצות מגפת הבועות. עם אמונה זו, ענפי רוזמרין היו מפוזרים על פני רצפות ומשאירים אותם בפתחים כדי להרחיק את המחלה. רוזמרין היה גם מרכיב ב"חומץ ארבעה גנבים", תבשיל שהושרה בעשבי תיבול ותבלינים ושימש שודדי קברים כדי להגן על עצמם מפני המגיפה. סמל לזיכרון, גם רוזמרי הושלכה לקברים כהבטחה שאהובים שנפטרו לא יישכחו.
הוא שימש בכל התרבויות בקוסמטיקה בשל תכונותיו האנטיספטיות, האנטי-מיקרוביאליות, האנטי-דלקתיות והנוגדות חמצון ובטיפול רפואי על יתרונותיו הבריאותיים. רוזמרין אפילו הפכה לרפואת צמחי מרפא אלטרנטיבית מועדפת על הרופא, הפילוסוף והבוטנאי הגרמני-שוויצרי Paracelsus, אשר קידם את סגולות הריפוי שלה, כולל יכולתה לחזק את הגוף ולרפא איברים כמו המוח, הלב והכבד. למרות שלא היו מודעים למושג החיידקים, אנשים מהמאה ה-16 השתמשו ברוזמרין בתור קטורת או כתכשירי עיסוי ושמנים כדי לחסל חיידקים מזיקים, במיוחד בחדרים של הסובלים ממחלות. במשך אלפי שנים, הרפואה העממית משתמשת גם ברוזמרין בשל יכולתו לשפר את הזיכרון, להרגיע בעיות עיכול ולהקל על שרירים כואבים.