שמן אתרי ברוש בתפזורת 100% שמן ברוש אורגני טבעי טהור
שמן ברוש מגיע מכמה מינים של עצים ירוקי-עד מחטניים בקופרסייםמשפחה בוטנית, שחבריה נפוצים באופן טבעי באזורים חמים יותר של עצי הברוש, הממוזגים והסובטרופיים, באסיה, אירופה וצפון אמריקה. עצי הברוש, הידועים בעלוותם הכהה, באצטרובלים העגולים ובפרחים הצהובים הקטנים, גדלים בדרך כלל לגובה של כ-25-30 מטרים (בערך 80-100 רגל), וצומחים בצורה פירמידלית, במיוחד כשהם צעירים.
משערים שעצי ברוש מקורם בפרס, סוריה או קפריסין העתיקה, והובאו לאזור הים התיכון על ידי שבטים אטרוסקיים. בקרב הציוויליזציות העתיקות של הים התיכון, הברוש קיבל קונוטציות רוחניות, והפך לסמל למוות ולאבל. מכיוון שעצים אלה ניצבים גבוה ומצביעים לשמיים בצורתם האופיינית, הם גם הגיעו לסמל אלמוות ותקווה; ניתן לראות זאת במילה היוונית 'Sempervirens', שמשמעותה 'חי לנצח' והיא חלק משמו הבוטני של מין ברוש בולט המשמש לייצור שמן. הערך הסמלי של שמן עץ זה הוכר גם בעולם העתיק; האטרוסקים האמינו שהוא יכול להדוף את ריח המוות, בדיוק כפי שהאמינו שהעץ יכול להדוף שדים, ולעתים קרובות שתלו אותו סביב אתרי קבורה. עץ ברוש, חומר חזק, השתמשו במצרים הקדמונים כדי לגלף ארונות קבורה ולקשט סרקופגים, בעוד שהיוונים הקדמונים השתמשו בו כדי לגלף פסלי אלים. בכל רחבי העולם העתיק, נשיאת ענף ברוש הייתה סימן נפוץ של כבוד למתים.
לאורך ימי הביניים, עצי ברוש המשיכו להיטמע סביב אתרי קברים כסמל למוות ולנשמה בת הנצח, אם כי סמליותם התקרבה יותר לנצרות. לאורך התקופה הוויקטוריאנית, העץ שמר על קשריו עם המוות והמשיך להיטמע סביב בתי קברות באירופה ובמזרח התיכון.
כיום, עצי ברוש הם צמחי נוי פופולריים, והעץ שלהם הפך לחומר בנייה בולט הידוע בזכות הרבגוניות שלו, עמידותו ומראהו האסתטי. שמן ברוש הפך גם הוא למרכיב פופולרי בתרופות אלטרנטיביות, בשמים טבעיים וקוסמטיקה. בהתאם לזן הברוש, שמן האתרי שלו יכול להיות בצבע צהוב או כחול כהה עד ירוק כחלחל ובעל ארומה עצית רעננה. הניואנסים הארומטיים שלו עשויים להיות מעושנים ויבשים או אדמתיים וירוקים.





